נבלה בפני אלוהים ואדם.

הנבלה שנעשתה לרב מיכאל בוידן בערב יום הזיכרון זועקת לשמיים. רבי מיכאל משרת בקודש בנאמנות ובצנעה שנים רבות. כרב קהילה וכמזכיר מועצת הרבנים הוא ידוע באנושיותו , בפשטותו וברצונו להיטיב ולתרום . לאסונו הוא גם אב שכול. השנה גורש מלהשתתף בטקס יום הזיכרון בבית יד לבנים בהוד השרון. הנימוק, לדברי המתנגדים: "רפורמי לא יכול לקרא תפילת 'אל מלא רחמים'".
בפני אלוהים ואדם נתבע עלבונו. יידעו האחראים לזדון הלב האמור, כי לדין תורה הם נתבעים בעוון אונאת דברים והלבנת פנים, שכשפיכות דמים תחשב. בישיבה של מעלה ייחרץ דינם בפני ריבון העולמים.
ולא זאת בלבד שעלבתם ביהודי ישר דרך, ולא זאת בלבד שחיללתם השם ברבים – בפני ציון האבלה על בניה ירקתם. הלא תיכלמו?
דין הוא לאומה, מאז ראשית שיבת ציון, כי השכול נעלה על כל מחלוקת. היושב במרומים אינו מבדיל בין לדם לדם. אף האומה, ביום אבלה על בניה, זוכרת ומזכירה כל שמסרו נפשם לתקומתה. בדמע היא מקבלת קורבנם, ואינה מתעכבת לשאול למוצאם או להשקפתם.
אותם שגירשו את רבי מיכאל ביזו קודשי האומה, פגעו באחדות ישראל וחירפו מערכות אלוהים חיים. בוז וקלון מנת חלקם. העם העברי בציון יידע להוקיע גזענות שכול עלובת נפש זו.
ביטוי זה של שנאת ישראל נפסדת מצטרף לשורה של ביטויים נלוזים ומסוכנים. האחרון שבהם הושמע על ידי מרדכי אליהו, שגרס כי השואה התרחשה דווקא באשכנז בעטיים של הקהילות הרפורמיות שפעלו בה. זיכני הקב"ה ללמד תורה במוסד הנקרא על שמו של מנהיג יהדות גרמניה, הרב ד"ר ליאו באק. רבינו נשא בסבל אחיו וכאב מכאובם משך כל ימי שילטון האימה הנאצי. באומץ ובגבורה עמד נוכח גילויי השינאה והגזענות והנהיג עמו באמונה וביושר. רבים מילט מאבדון, ואת נפשו לא הציל ראשונה.
נדע אף אנו לעמוד איתן נוכח התקפות המשטמה על קהילותינו ועל רבנינו. אמונתנו עזה ומחננו טהור. מוסדותינו דמוקרטים וכל מעשינו גלויים לאור השמש. נוכח ה' דרכנו, מחיל אל חיל נלך. בשנים האחרונות הרחיב ה' גבולנו. קהלים נרחבים והולכים בעם באים אל בתי הכנסת ומוסדות החינוך שלנו, לרינה ולתפילה, לתלמוד התורה ולתיקון העולם. עם כל ביטוי שנאה שכזה מתעצם קהל הקודש הבא אל ביתנו. ביתנו הטוב, המואר באהבת אדם, אהבת אחים ואהבת ישראל.