"וטהר לבנו לעבדך באמת"
(עמידה לשבת)
נאום בטקס ההסמכה לרבנות
סיום פרק לימודי הרבנות בחיי מלמד אותי בברור כי המסע אליך, ה', נמצא רק בראשיתו. שנותיי במוסד הטוב הזה רק לימדו אותי לקרא לך בשם. עתה אני נקרא ליישם זאת בהתמדה בחיי הרוחניים: לבקש את פניך, לדבר בשפתך, לשוב תמיד אל מעיין החיים שהוא אתה ואל נשימת אפך הטהורה שנתת בי.
אנא טע בי, ה', את האיכויות הטובות של הרצון הטוב כלפי כל חי, ראיית המציאות המפוכחת, האמת הפנימית העמוקה, ההתמדה והמשמעת העצמית, העשייה המאוזנת המניבה שפע ויכולת וההתקרבות המתמדת אל ההבנה. אנא,טע בי, ה', את אמונתך התמימה, את יראתך ודבקותך, את אהבתך ואת תורתך.
"ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניינך קנה בינה"[1], כתב המלך שלמה, ודבריו מעירים בי תודה גדולה ועמוקה על שזכיתי להיות יורש למקורות לא האכזב של מסורתנו הרוחנית. המוסד הטוב הזה מייצג בעבורי את שושלת המסירה של הלימוד והעיון, הפירוש, הפלפול וההתעמקות שמסורתנו העתיקה כה גאה עליהן. בפרט אני מבקש לציין כאן את רבותי יהוידע עמיר, מאיר אזרי ולוי ויימן-קלמן. ברוך שחלק מחכמתו ליראיו.
באותה נשימה אני מודה תודה גדולה ועמוקה לתלמידי, חניכי ישיבת "כרמל". הינכם מזכים אותי ביכולת להיות באר מים חיים, לחדש ולהתחדש עמכם במי התורה.
לאבי ולאמי, מתנת החיים המפעמת בי ניתנה לי על ידכם. כפיר שלנו, ודורות ההמשך שכעת עודם רק הבטחה מגלמים בתוכם, בגופם ובזיכרונם אתכם ואת יתר אבותינו ואימותנו עד לקדמונים. כך, בזיכרון דורותינו ובהתפתחות ילדינו אנו נושאים את עמלנו הטוב בתוך משפחת האדם. יתרה מכל רקמת חיי אני מבקש להודות לך, שרון, אהבת כלולותיי ושכינת ביתי, על לכתך עימדי באהבה ובאמונה אין קץ.
יהי רצון ששמך, ה', ימלא את כל הארץ. אחווה, תקווה ושגשוג יפרחו נא במקום הטוב הזה, בציון, אשר אמרת לשים את שמך בו. ברחמיך הרבים, עשה נא שלום עלינו, על ישראל, על בני האנוש ועל החיים באשר הם. אמן, כן יהי רצון.
ירושלים,
חשוון,תשס"ה.
בתמונה : סמיכה רבנית על ידי הרב פרופסור דוד אלנסון, נשיא בית המדרש לרבנים
|
